ספר הזהר
רבי יוסי זעירא, עאל קמיה דר' שמעון יומא חד, אשכחיה דהוה יתיב וקארי, כתיב, ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל. משמע דאדם וחוה כחדא אתבריאו, ובגופא חדא. דכתיב אשר נתת עמדי, ולא כתיב אשר נתת לי, אמר ליה, אי הכי, והכתיב אני האשה הנצבת עמכה בזה. ולא כתיב הנצבת לפניך. אמר ליה, אי כתיב הנתנת עמך, הוה אמינא הכי, כדכתיב אשר נתת עמדי, אבל הנצבת כתיב.